חוק יסוד ראשון של הטבע על פי תורת מיקסומיה: חוק אי הרציפות של הטבע.

חוק יסוד ראשון של הטבע לפי מיקסומיה תורת הטבע: חוק אי הרציפות של הטבע.

משפט 1. הוכחת חוק אי רציפות הטבע

א. כל תנועת אגיד  (כל חלקיק או מסה בשפת מיקסומיה) במציאות הטבע, היא תמיד הקטנה ביותר והיא > 0, ומחייבת אי רציפות. לכן, הרציפות אינה חלק מהטבע.

 ב. אי רציפות התנועה חייבת להיעשות בקפיצה קוונטית ללא זמן (אפס זמן). זהו חוק יסוד 1 של הטבע שייקרא: "חוק אי רציפות הטבע".

ג. הוכחה בניסוי מחשבתי של חוק אי רציפות הטבע אינה נזקקת להנחות ואין אפשרות להוכיח אי רציפות הטבע בשום ניסוי אמפירי, כי היא נעשית ללא זמן.

ד. מכאן שכל שיטת ההנחות והניסויים האמפיריים של הפיזיקה מופרכים, כולל המתמטיקה של הפיזיקה וכל שיטת ההוכחות של הפיזיקה מחמת התבססותן על הנחת רציפות הטבע שאינה חלק מהטבע, והיותן סותרות את חוק אי רציפות הטבע.

הוכחה 1.

משפט 1א. כל תנועת אגיד במציאות הטבע, היא תמיד הקטנה ביותר והיא > 0, ומחייבת אי רציפות. לכן, הרציפות אינה חלק מהטבע.

הוכחה 1א. כל אגיד בטבע הוא בעל מסה פיזית > 0 אחרת לא היה קיים בטבע, וכדי להתקדם חובה עליו לבצע תנועה לא רציפה בגודל a0> 0, (שאינו חייב להיות זהה, אלא, יכול להשתנות), אחרת לא יכולה להתבצע שום תנועה בטבע. זאת מכיוון שרק כך האגיד מנתק עצמו באופן מוחלט ובפועל מהמקום הקודם (האפס), למקום הבא, וכך הלאה. התנועה הלא רציפה יוצרת "ריק" (מקום ריק מתנועה) בו לא ידוע תוואי התנועה שעובר האגיד, הנעשית בדרך לא ידועה לאדם. מכאן שקיימים שני מופעים של האגיד, בפתיחה ובסיום התנועה, כשביניהם ריק מתנועה, שהיא אי רציפות בין המקום הקודם למקום הבא, ללא שום מידע על תוואי התנועה. למעבר הזה ממקום למקום היוצר את "אי רציפות" שהיא "ריק" מתנועה ניקרא "קפיצה קוונטית".

את הריק מתנועה הנוצר עקב ההתנתקות המוחלטת, אין אפשרות להקטין, כיוון שהתנועה כבר בוצעה בפועל, ולכן היא סופית ואין אפשרות לשנותה ולהקטינה בדיעבד, ולכן, גם גודל הריק מתנועה הוא סופי. לכן, התנועה שנוצרה היא גם הקטנה ביותר בגודל a0> 0, ואין קטנה ממנה. למשל, התנועה בגודל a1כך ש a0>a1 >0 לא יכולה להיכנס ביניהן, כי אז a0 אינו גודל התנועה הקטן ביותר, ולכן כל a1= a0, שהיא הקטנה ביותר, כמודגם בתרשים א. ניסיון להמשיך ולהקטין את התנועה במחשבה עד אינסוף לעבר הגבול סותרת את מציאות הטבע, כיוון שהתנועה כבר בוצעה בפועל. מכאן, שכל תנועה של כל אגיד בטבע היא סיכום של התנועות הקטנות ביותר, הנעשות בדרך של אי רציפות, ולכן, כל הטבע מתנהג באי רציפות. בזאת מוכח כי הקמת הטבע וקיומו מותנים דבר ראשון באי רציפות של התנועה, אחרת אין טבע. אי הרציפות היא חוק טבע, שאינו מתבסס על שום הנחה. מכאן מוכח כי הרציפות אינה חלק מהטבע.  מש"ל

תרשים א

 

הסבר הטעות של ניוטון ולייבניץ: קיום התנועה הקטנה ביותר של אגיד A שהיא a0 אינה מאפשרת אם כך קיום תנועה קטנה ממנה a1. אולם, ניוטון ולייבניץ התעלמו מכך והמשיכו במחשבתם המוטעית בהקטנת התנועה הקטנה ביותר בטבע a0 כך ש a0> a1 > 0 ואח"כ a0> a1 > a2> 0 וכך הלאה כמודגם בתרשים ב המוכיח כי למרות שאין אפשרות במציאות הטבע ליצור תנועה קטנה מ a0, ניוטון ולייבניץ, לא היו מודעים לאי הרציפות, שכן, רק תורת מיקסומיה מוכיחה את קיום אי הרציפות. לכן, שניהם התבססו על הנחת רציפות הטבע השגויה שאינה קיימת בטבע, בנו את מושג השאיפה לגבול שהוא בתרשים זה האפס (0) המבוסס על רציפות הטבע המופרכת במשפט 1. מכאן שאין שום אפשרות לא לשאיפה ולא ליצירת הגבול אפס (0) במציאות כפי שביצעו ניוטון ולייבניץ במחשבתם, בגלל שלא קיימת רציפות בטבע, כפי המוכח עתה.  מש"ל.

 תרשים ב

 

תמיכה נוספת המוכיחה את טעות ניוטון ולייבניץ. השאיפה לגבול אפס (0), לפי ניוטון ולייבניץ מוכיחה כי לעולם לא ניתן להגיע לגבול שהוא האפס (0) עצמו. לכן, יצירת הגבול על ידם הינה טעות כפולה: ראשית אין שום שאיפה לגבול לעולם כאשר קיימת אי רציפות, ושנית, הקטנה של תנועת אגיד A לעולם לא מגיעה לגבול עצמו שהוא האפס (0). מכאן שניוטון ולייבניץ ביצעו "עיגול פינות" הסותר אמת מדעית, רק כדי שלא לוותר על הכלי הנוח אך השגוי שפיתחו, שהוא החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי (חדו"א). מש"ל.

תורת מיקסומיה מוכיחה במשפטים 17- 24 כי החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי (חדו"א) מופרך בשורש כיוון שאין רציפות בטבע, וכן מופרך ע"י מיקסומיה במשפט 25 מושג האינסוף. לכן, יש לבטל את חדו"א וליצור במקומו מתמטיקה אחרת המבוססת על אי רציפות הטבע. מש"ל.

משפט 1ב. אי רציפות התנועה חייבת להיעשות בקפיצה קוונטית ללא זמן (אפס זמן). זהו חוק יסוד 1 של הטבע שייקרא: "חוק אי רציפות הטבע".

הוכחה 1ב. קיימת תמימות דעים בין הפיזיקאים כי הזמן נוצר עם הקמת הטבע. הזמן הוא פונקציה של האירועים הפיזיים שהם תנועות אגידי הטבע שכל אחד מהם > 0, אחרת לא היה קיים בטבע. לפיכך, הזמן אינו גורם עצמאי, שכן, הוא תלוי באירועים הפיזיים בטבע שהם סיבה ותוצאה, ותנועות הטבע קודמות לזמן. לפי משפט 1א. מעצם קיום מציאות הטבע, כל אגיד i בטבע חייב בהתקדמותו לבצע תנועה לא רציפה בגודל ai> 0, שהיא הקטנה ביותר לאותו אגיד i ומוכח כי אין קטנה ממנה, כי רק כך הוא מנתק עצמו באופן מוחלט מהמקום הקודם וכך הלאה בכל תנועותיו. לכן, גם הזמן, המותנה בתנועות הטבע הפיזי הלא רציף, חייב  להתנהג בדרך פיזית זהה ותואמת לתנועות האגידים. הזמן חייב להתקדם תוך התנתקות מוחלטת מהמקום הקודם של הזמן הקודם, לזמן הבא וכך נוצר ריק מכל תנועה של זמן בין כל שתי יחידות זמן. לכן, גם תנועת הזמן לא רציפה בטבע:

למשל, אם היה רק אגיד אחד בטבע, הזמן היה נוצר לפיו, ומכיוון שתנועת האגיד לא רציפה, גם תנועת הזמן המתבססת עליו חייבת להיות לא רציפה. בפועל קיימים בכל רגע נתון כמות אגידים רבה ועצומה בטבע, ולמרות זאת כמותם ניתנת לספירה. לכן גם כמות תנועותיהם, שכל אחת מהן בנפרד לא רציפה הינה ברת ספירה. ומכאן שגם תנועת הזמן הינה פיזית, וניתנת לספירה כמותית ולכן הזמן תמיד מקיים אי רציפות בטבע ולעולם אינו מקיים רציפות. כיוון שהזמן מקיים אי רציפות, כמו התנועה הפיזית של אגידי הטבע, הרי הריק עצמו נטול תנועות של יחידות זמן. לכן סכימה של כל ריק הזמן שהיא אפס, תוצאתה גם אפס, ומכאן שאין זמן בטבע. אם הזמן הוא "עצמאי" גם אז התוצאה זהה ואין זמן בטבע, אלא, רק מאורעות של סיבה ותוצאה.  לכן, משפט 6 מוכיח כי הזמן הוא אשליה אשר נוצר בשהייה בין כל שתי קפיצות קוונטיות ומקורו בהמצאת האדם, ולא במציאות הטבע.  אי רציפות התנועה שהיא קפיצה קוונטית ללא זמן (אפס זמן) הינה חוק יסוד 1 של הטבע שייקרא: "חוק אי רציפות הטבע". מש"ל.

משפט 1ג. הוכחה בניסוי מחשבתי של חוק אי רציפות הטבע אינה נזקקת להנחות ואין אפשרות להוכיח אי רציפות הטבע בשום ניסוי אמפירי, כי היא נעשית ללא זמן.

הוכחה 1ג. הוכחת חוק אי רציפות הטבע נעשית במחשבה של האדם בדרך של ניסוי מחשבתי אשר אינו סותר את מציאות הטבע, כפי שלמשל קרה בהסבר טעות ניוטון ולייבניץ בהוכחה 1א. מכיוון שחוק אי רציפות  הטבע הוא חוק יסוד 1 של הטבע, אין צורך להניח שום הנחות מקדמיות ואקסיומות לגביו שכן תנועה מחייבת התנתקות מוחלטת מהמקום הקודם, כל פעם מחדש, היוצרת "ריק", אחרת אין טבע. מש"ל.

בהוכחה 1ב. מוכח כי אין זמן בטבע, כיוון שהקפיצה הקוונטית של כל אגידי הטבע, היוצרת "ריק" מתנועה נעשית ללא זמן (אפס זמן). לכן, לעולם אין ולא תהיה אפשרות להוכיח בשום ניסוי אמפירי הנעשה על ידי אדם את חוק אי רציפות הטבע. מש"ל.

משפט 1ד. מכאן שכל שיטת ההנחות והניסויים האמפיריים של הפיזיקה מופרכים, כולל המתמטיקה של הפיזיקה וכל שיטת ההוכחות של הפיזיקה מחמת התבססותן על הנחת רציפות הטבע שאינה חלק מהטבע, והיותן סותרות את חוק אי רציפות הטבע.

הוכחה 1ד. הוכח במשפט 1א כי הרציפות אינה חלק מהטבע. במשפט 1ב הוכח כי אין זמן בטבע. במשפט 6 הוכח כי הזמן הוא אשליה שהמציא האדם לנוחיותו. במשפט 1ג הוכח כי ההוכחה בניסוי מחשבתי של חוק אי רציפות הטבע אינה נזקקת לשום הנחות וגם אין אפשרות להוכיחה בשום ניסוי אמפירי. מכל המצטבר עולה בהכרח כי מכיוון ששיטת ההנחות והניסויים האמפיריים של הפיזיקה מבוססים על הנחת רציפות הטבע שאינה חלק מהטבע, ועל כך שיש זמן בטבע, ולעולם לא על חוק אי רציפות הטבע שרק הוא הנכון המוכיח כי גם אין זמן בטבע, לכן, כל שיטת ההנחות והניסויים האמפיריים של הפיזיקה מופרכת. מוכח במשפט 3 הנזק האיום שגרמה הנחת הרציפות השטחית לאנושות, בכך שלא איפשרה להגיע למקור הסיבתיות שיצר ממש קטסטרופה עד כדי אפשרות להכחדת העולם והמין האנושי. משפט 3 אף מוכיח כי בניגוד לכל היגיון מדעי, אפילו לא נבדקה במהלך כל אלפי השנים הנחת אי רציפות הטבע שהייתה מוכיחה לפיזיקאים כי אלהים ברא את הטבע וכי קיים קשר ישיר בין DNA האדם ל DNA הטבע, והוא מקור האיום על הכחדת האנושות תוך 25 שנים. כיוון שהמתמטיקה של הפיזיקה, מבוססת על הנחת רציפות הטבע, ועל כך שיש זמן בטבע גם היא מופרכת, בסותרה את חוק אי רציפות הטבע. כך, למשל מופרך החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי (חדו"א) (משפטים 17- 25), והאינסוף גם מופרך (משפט 25). מש"ל.

משפט 2. מעצם הוכחת חוק אי רציפות הטבע, מוכח ונובע בהכרח, וזאת רק באמצעות ניסוי מחשבתי, כי אלהים (האינטליגנציה המנהלת העליונה- האמנ"ה) ברא את הטבע בדרך מדעית באמצעות 7 חוקי יסוד הטבע. חוקים אלו מופעלים בדרך התפתחות עצמאית ע"י אמ"נ אגידי 0Z הקטנים בטבע, משותפים לאדם ולטבע. לאגידי 0Z מרכיב DNA נפשי ומחשבתי בפנימיותם הפועל למיקסום הנאתם. מאגידי 0Z  נבראו כל אגידי הטבע הדומם, הצומח, החי והאדם.

מטרת אלהים בבריאת הטבע היא מיקסום אושר האדם, שרק בו ברא נשמה, מקור הערכים והמוסר בטבע. האדם נדרש לשפר מבנה ה DNAשלו ושל הטבע עמו הוא קשור באמצעות אגידי 0Z, באמצעות בחירה חופשית אמיתית בויתור על הנאה, למטרת מיקסום אושרו שתושג באחדות הטבע, ולכן, רק האדם לבדו אחראי למיקסום אושרו. באם האדם יפעל למען הנאה מיידית נטולת ערכים ומוסר, הוא יגרום לפגיעה בDNA הטבע שתוצאתה הכחדת האנושות. משפט 2 הוא לפיכך סיכום קצר של כל המאמר המוכח במשפטים 4- 111 של המאמר. 

הוכחה 2. ההוכחה מתבססת על משפט המפתח של מיקסומיה שהוא: "עצם קיום הטבע הוא תנאי הכרחי ומספיק כי ישות עליונה, קרי, אלהים תכנן וברא את הטבע, ללא זמן". כלומר, חייב והכרחי שאלהים ברא את הטבע, שכן, קיום הטבע מחייב אי רציפות וקפיצה קוונטית, ומכאן זורם ומוכח הכל: חוק יסוד 1 חוק אי רציפות הטבע המוכח במשפט 1 הוא הבסיס לקיום לטבע, שכן כל אגיד חייב בהתנתקות מוחלטת, היוצרת ריק מתנועה אחרת אין תנועה ואין טבע. מכיוון שאירועי הטבע קודמים לזמן, התנועה חייבת להיעשות ללא זמן, כלומר בקפיצה קוונטית. כיוון שאין זמן, אין אפשרות לאבחן את התנועה, שום תנועה בטבע, ומכאן שלעולם אין אפשרות לאבחן שום תנועה בניסוי אמפירי, אלא, רק להוכיחה בניסוי מחשבתי. אי רציפות הטבע, דורשת בהכרח התנתקות מהמקום הקודם. לכן, להוכחה של אי הרציפות אין צורך בשום הנחה או אקסיומה. מכאן, המהפכה העצומה, שפירושה קפיצות קוונטיות של כל אגידי הטבע, המתרחשות ללא זמן, ומבלי להניח הנחות ואקסיומות. חוק יסוד 1 המחייב קפיצה קוונטית נובע בהכרח מעצם קיום הטבע.

חשוב שכבר כאן, בחוק 1 אציין, כחלק מתבקש ומחויב המציאות, תרתי משמע,  כי יש הכרח באנרגיה בכל תנועה (חוק 2). מכאן, נובע שאנרגיה היא המצרך החשוב ביותר בטבע. ביצוע תנועה מחייב שילוב מראש בין האנרגיה לבין האגיד עצמו היוצר את התנועה, וזה מתבצע באמצעות 7 חוקי יסוד הטבע, כמסקנה הנובעת מעצם קיום הטבע, שאוכיח בהמשך. הרציפות אינה חלק מהטבע וזו טעות קריטית של הפיזיקאים לאמצה.

חוק 1 ממשיך במשפטים 4- 25 המפרטים את משמעות אי רציפות הטבע. תנועה ללא זמן, אינה תנועה במהירות אינסופית, שלא קיימת בטבע (משפט 4); פירוש "אין זמן" הוא שאגיד מופיע בו זמנית באותו זמן שעון וזה לא נובע מכך שהשעון אינו מדויק  (משפט 5).  את הסיבה לתופעה הפרדוקסאלית הזו, כביכול, אציג במאמר נפרד. בפועל יש זמן בטבע, אך, משפט 6 מוכיח כי הזמן הוא אשליה שכן הוא נוצר בשהייה בין כל שתי קפיצות קוונטיות. אני מוכיח במשפט 8 כי תנועה וחלוקת אגיד הן זהות, ושתיהן מתבצעות בקפיצה קוונטית. הקמת הטבע התבצעה בקפיצה קוונטית של קבוצת אגידי 0 Zעם מסה >0 (ובתוכם אנרגיה), הקטנים בטבע, שהם "האגידים הנדרשים" להקמת הטבע (משפט 9), אגידים לא מאובחנים (אל"מ), ומהם הוקמו כל אגידי הטבע, הדומם כולל החלל, האטומים והכוכבים, הצומח, החי והאדם בדרך התאגדות אגידים. לציין כי הקפיצות הקוונטיות חייבות להתבצע רק ע"י אגידי  0 Zוכיוון שמהם הוקמו אגידי הטבע לכן, תנועת כל אגיד היא "כמרבה רגליים" (משפטים 11- 13).

כיוון שכל אגיד בטבע תנועתו היא בקפיצה קוונטית ללא זמן, אין אפשרות לאבחן שום תנועה בטבע, אלא, רק תמונות ללא תנועה. הפיזיקאים מאבחנים בניסויים אמפיריים רק רצף תמונות סטילס כמו בסרט קולנוע, שזה אשליה של תנועה וזמן היוצר רציפות, כביכול, (משפט 14). רק בניסוי מחשבתי ניתן להוכיח קיום תנועה בטבע. לכן, כל מדידות המהירות והתנועה ע"י הפיזיקאים הן אשליה וטעות, כי בפועל הם מודדים זמן שהייה למרחק (משפטים 14- 15). כיוון שניוטון ולייבניץ בנו את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי (חדו"א) על בסיס הנחת הרציפות, מופרך כל חדו"א בשורש כי אינו שייך לטבע (משפטים 17 – 23) והוא יוצר אשליה של דיוק המוכחת בגדלים אינפיניטסימאליים, ולולא מיקסומיה הם לא היו מגלים זאת לעולם בגלל שהם שבויים בקונספציית הרציפות (משפט 24), ולפיכך גם מושג האינסוף מופרך (משפט 24). יש לאמץ מתמטיקה המבוססת על מיקסומיה.

מתוך חוק 1 חוק אי הרציפות של הטבע נובע בדרך דיאלקטית הכרחית רצף תגובות ותוצאות, המוכיחות כי ישות עליונה, קרי, אלהים ברא את הטבע בוודאות, בדרך מדעית באמצעות 7 חוקי יסוד הטבע וזה מעצם קיום הטבע.

חוק 2 חוק קיום הטבע הוא חוק האנרגיה (משפטים 26 – 35). קפיצה קוונטית ללא זמן מחייבת לפי חוק 1 אי רציפות הטבע, הכרח באנרגיה (הכוח המניע אגידים בטבע), החל מהקפיצה הקוונטית הראשונה. מקום מושבה של האנרגיה חייב להיות בפנימיות קבוצת אגידי 0Z> 0, כמוכח במשפטים 26- 27. פירוש חוק האנרגיה הוא, אין קיום ללא תנועה, אין תנועה ללא חיכוך, אין חיכוך ללא אנרגיה. מכאן, חייב להיות שישות עליונה, שהיא אלהים היה חייב לברוא מאגר אנרגיה עצום מראש עוד טרום בריאת הטבע, ולהטעין את האנרגיה מראש בפנימיות כל אחד מטריליוני הטריליונים של אגידי 0Z (בעלי מסה >0 שהם אל"מ) אותם גם כן היה חייב לברוא מראש ולהתאים כל אגיד 0Z  לאנרגיה, כך שתתאפשר התנועה, שהיא הקפיצה הקוונטית, אחרת  לא הייתה מתבצעת התנועה הראשונה בטבע של אגידי 0Z. זוהי ההוכחה שאלהים ברא את הטבע. המשך קיום כל אגיד 0Z מתוך טריליוני הטריליונים מותנה בתנועתו והטענתו באנרגיה באופן תמידי, אחרת יתפרק. מכאן, שעצם המשך קיום הטבע מוכיח שאלהים ברא מראש מנגנון התחדשות אנרגיה בכל אחד מאגידי 0Z בנפרד, אשר חייב להיות תמידי ומותאם פרטנית לכל אחד מאגידי 0Z. מכאן נובע שהאנרגיה היא המצרך החשוב ביותר בטבע (משפט 32), ואין אפשרות לתנועה בטבע ללא אנרגיה. כיוון שהאדם עצמו בנוי לפי משפט 11 מאגידי 0Z והוא בעל אינטליגנציה מנהלת (אמ"נ) בעלת רצון ומרכיב נפשי ומחשבתי, הפועל בדרך עצמאית, חייב להיות כי גם באגידי 0Z קיים מבנה זהה ועצמאי של אמ"נ וכן בדומם (כולל החלל), הצומח והחי, כדי לגרום לכך כי כל אגיד יניע את עצמו מתוך פנימיותו (משפט 35)מכאן שאלהים הוא שברא את המנגנון המופלא להתחדשות האנרגיה, ואף היה חייב לברוא אותו מראש עוד טרום בריאת הטבע, ופעילות הטבע להתחדשותו התמידית נעשית בדרך עצמאית, ללא התערבות אלהים, ולכן מדובר במנגנון DNA עצמאי של הטבע המחדש את האנרגיה ללא התערבות אלהים.

חוק 3- חוק שלוש הפעימות (משפטים 36- 45)הדרך להתחדשות האנרגיה מחייבת קשר מגע פיזי של אגידי 0Z עם אגידים משלימים על מנת שלא תתרוקן האנרגיה מהחיכוך והתנועה, והמנגנון חייב להיות תמידי ומחזורי בשלוש פעימות של הכנסת אנרגיה, עיבודה, הוצאת פסולת במגע עם אגיד 0Z משלים להחלפה והתחדשות אנרגיה. (משפט 36). זה מתבצע באמצעות שתי מניפות/כנפיים שמפעילה אמ"נ האגיד, למיקסום אנרגיה (משפט 38-37). מכיוון שמטרת כל אגידי הטבע היא מיקסום אנרגיה, מטרת הטבע היא מיקסום אנרגיית הטבע (משפטים 40-39). מהירות אגידי 0Z >> ממהירות הגלים האלקטרומגנטיים (גא"מ) ואין אפשרות לאבחנם לעולם, כולל את האמ"נ שלהם (משפטים 43-41, 45). חוק שלוש הפעימות הוא היוצר את כוח הכבידה שהפיזיקאים לא גילו (משפט 44).

משפטים 46- 53 מוכיחה שהאמנ"ה – אלהים ברא את הטבע במדויק וללא שום טעות, ונשללת כל מקריות.                                                                                                                        

חוק 4 חוק ההנאה והרווחה (משפטים 54- 78). כדי להפעיל את חוק שלוש הפעימות אשר יוצר קשר בין אגידי 0Z  חייב להיות אינטרס אצל כל אגידי הטבע החל מאגידי 0Z  ועד לאדם. את האינטרס הזה של מיקסום אנרגיה (משפט 38) באמצעות האמ"נ של אגידי הטבע, שמטרתו כי אגידי הטבע לא יתפרקו, ברא אלהים. הוא עשה זאת באמצעות מרכיב נפשי ומחשבתי שברא בפנימיות אגידי 0Z ומכאן, בכל אגידי הטבע כולל האדם, שמטרתו הגדלת הנאה ומניעת סבל בדרך של זיווג פיזי עם אגיד 0Z  משלים (-+) זכר ונקבה. באמצעות תהליך ההנאה הזוגי, מתרחש תהליך מקביל ומופלא, ללא מודעות אגידי הטבע, כולל האדם, של מנגנון התחדשות האנרגיה לאחר החלפת פסולת אנרגטית הדדית, המבוצעת בפנימיות אגידי 0Z (משפט 56-54). מנגנון התחדשות מופלא זה קורה בכל טריליוני אגידי 0Z ואגידי הטבע ומכאן שהמקריות לכך היא אפס. זוהי הוכחה מוחלטת שאלהים ברא את הטבע באמצעות תוכנית DNA עצמאית, ומטרת הטבע היא מיקסום הנאה ואנרגיה, באמצעות בחירה חופשית שתחילתה באגידי 0Z ועד לאדם (משפט' 64-57). מכאן אף מוכח כי לא קיימת הסתברות מובנית בטבע, ומומחי הקוונטים טעו. קיימת אומנם בחירה חופשית אך, בגלל שמטרת אגידי הטבע היא מיקסום הנאה, אלהים יודע אותה תמיד מראש, עוד טרום הבריאה, וזה מה שאיפשר לו לתכנן ולברוא הטבע ללא שום טעות (משפט 67-65), וכמובן מבטל כל מקריות.

רק באדם ברא אלהים נשמה (האינטליגנציה המנהלת העליונה הפנימית- האמנ"הפ) מקור הערכים והמוסר בטבע, שהיא חלק ממנו.  לכן, אלהים איננו יודע מראש את הבחירה של האדם. זוהי בחירה חופשית אמיתית שפירושה ויתור על הנאה מיידית תמורת חופש פנימי (משפט 68), והגדלת רווחה שגורמת לאושר. עכשיו אפשר להגיע למסקנה על חשיבות האדם בטבע: היות ולפי משפט 1 אין זמן בטבע, מכאן שהטבע הוקם ללא זמן. מכיוון שערכים ומוסר אצל האדם,  מקורם בנשמה שהיא חלק מאלהים, ומכיוון שיש זמן בטבע, והוא אשליה לפי משפט 6 לכן, אלהים ברא את הטבע באמצעות תוכנית DNA עצמאית שלו, ואת אשליית הזמן רק עבור האדם האיטי, וממנו החלה ספירת הזמן, שהיא 5775 שנים (התשע"ה). מיקסום הנאה אינו משפר מבנה DNA ואופי האדם, מיקסום הרווחה באמצעות הקשבה לערכי נשמה, כן משפר בדרך בחירה חופשית את מבנה DNA האדם המצוי באגידי 0Z. האדם אחראי לאחדות הטבע (משפטים 78-69) ועבורו נבנה כל הטבע (משפט 103), ולכן, הוא שליט הטבע.

חוק 5 חוק הגלים האלקטרומגנטיים (גא"מ) (משפטים 95-79). הגא"מ הם רק אגידים ולא גלים, אין אפשרות כי גל הוא גם חלקיק, ומקורם באגידי 0Z שמתוך אינטרס שבנה אלהים ב DNA הטבע נבנו כל סוגי הגא"מ המבטאים את קוד (שפת) הטבע, הזהה במבנה לקוד (שפת) אדם האיטי, אך מהיר ומגוון פי מיליונים ויותר. תנועת אגידי הגא"מ (הכוח החשמלי) מבוצעת בקפיצות קוונטיות באמצעות זיווג (-+) עם אגידי 0Z ספקי האנרגיה. הפיזיקאים פספסו את אלהים ואת DNA האדם והטבע שהוא אורגניזם חי והפכו את הטבע והגא"מ לדומם טכני חסר ערכים. הגלים המכאניים הם סוג של גא"מ. מכאן, מיקסומיה מפריכה את כל חוקי הפיזיקה בשורש כמוכח במשפט 3. חוק ההתמדה הוא כוח אמיתי ולא מדומה, החלל בנוי מאגידי 0Z, אינשטיין, ניוטון, והקוונטים מופרכים בשורש.

חוק 6 חוק פנימיות הטבע (משפט' 103-96) וחוק 7 חוק שילוב כל חוקי יסוד הטבע (משפט' 111-104), מתרכזים במטרות אשר הציב אלהים לטבע באמצעות הנשמה (האמנ"הפ ) לאדם. המטרה היא לשפר את DNA האדם והטבע בדרך בחירה חופשית ולהגיע לאחדות הטבע. המטרה היא להתרכז בפנימיות אגידי הטבע ועל האדם ללמוד את שיטות אלהים (האמנ"ה) להנעת הטבע. אולם, יש להפנים, כי עזרה לבני אדם תאבי הנאה רק מגבירה עוצמתם השלילית. מי שפועל להנאה בלבד, בניגוד לנשמה סופו מלכוד עצמי וסבל, עד אשר ישנה דרכיו וייצמד לרצון נשמה. אלהים יודע הכל על אגידי הטבע כיוון שכל אגיד 0Z עטוף ב"מקום הלא ידוע" היוצר תווך רב ממדים (תמ"ר).

מטרת המאמר היא לגבש מסה קריטית של בני אדם שתמנע את הכחדת אנושות כדור הארץ, והשגת אחדות הטבע.

משפט 111 מסכם המאמר בהוכחה שאלהים ברא לפי ספר בראשית את העולם ב 7 חוקי טבע מדעיים- מיקסומיה.

משפט 3. הטעות הגדולה ביותר באנושות היא הנחת רציפות הטבע של הפיזיקאים, שניתן היה לגלותה תמיד, במהלך אלפי שנות היסטוריה, כולל ע"י בדיקת הנחת אי רציפות הטבע, שהייתה מיד מוכיחה כי אלהים ברא את הטבע. כל חוקי הפיזיקה והמתמטיקה מופרכים, כי אינם מקיימים את 7 חוקי הטבע וכיוון שרציפות הטבע אינה חלק מהטבע. על האנושות לכפות על הפיזיקאים מיידית להודות בטעותם ולאמץ את מיקסומיה תורת הטבע, ולהילחם מיד בשחיתות למניעת הכחדת העולם תוך 25 שנים.

הוכחה 3. טעות קונספציית הנחת הרציפות תוצאתה היא שיטת הניסויים האמפיריים, שבסיסה המופרך הוא שאין אפשרות להוכיח את חוקי הטבע שבאמצעותם ברא אלהים את הטבע (אם בכלל), היות והם נשגבים מתפיסת האדם. במשפט 69 הוכחתי כי התבטלות הפיזיקאים בפני אלהים, גרמה לכך, כי הפיזיקאים קידמו את המדע מלמטה למעלה בניסויים אמפיריים במקום מלמעלה למטה בדרך ההוכחות בניסוי מחשבתי, שרק היא נכונה.  הטעות היא קשה ביותר, שכן במשפט 1 חוק אי רציפות הטבע, אני מוכיח כי אילו מי מהם היה מניח את הנחת אי הרציפות, מיד היה מוכיח כי רק אי רציפות מאפשרת את קיום הטבע, ואת זה היה ניתן לעשות תמיד במשך אלפי שנים, למשל לפני 2500 שנה כאשר הפילוסוף זנון הוכיח כי ברציפות אין טבע והפיזיקאים ממש לעגו לו, והוא צדק. אפילו פיזיקאי אחד לא בדק זאת, כולל שניוטון עצמו היה יכול לעשות זאת לפני כ- 350 שנה (משפט 61), אך היה עסוק בפיתוח חדו"א המופרכת ע"י מיקסומיה במשפטים 25-17 כולל מושג הגבול, וכן מושג האינסוף . אך, אי רציפות אינה עניין של מה בכך, כפי שהפיזיקאים בטוחים, שכן מה זה משנה מה קורה שם למטה בגדלים אינפיניטסימאליים? זה משנה מאד כיוון שאי רציפות הטבע מוכיחה שאין זמן בטבע, כי כל תנועה כרוכה באנרגיה, כי האנרגיה היא המצרך הנדרש בטבע, וכי זוהי ההוכחה כי ישות עליונה, אלהים ברא את הטבע ואת מנגנון התחדשות האנרגיה מראש, עוד טרום הבריאה באמצעות 7 חוקי יסוד הטבע המוכחים גם במשפט 2 לעיל. הדבר מוכיח על אמ"נ עצמאית בכל אגידי הטבע החל מ 0Z ועל תוכנית DNA, על מטרה של כל אגידי הטבע שכולם אורגניזם חי, כולל הדומם המת, כביכול, למיקסום הנאה ואנרגיה. זו המהפכה העצומה של מיקסומיה.

עכשיו באמצעות המידע הדיאלקטי ההכרחי המבוסס על משפט 1 חוק אי רציפות הטבע ובמשפטים (111-4) אראה לכם, כיצד אני מפריך באמצעות מיקסומיה תורת הטבע את כל חוקי הפיזיקה עד אחד, ומציב את מיקסומיה כבסיס כל המדעים בטבע. זה לא אומר שלא הייתה התקדמות מדעית, אלא, שהיא הייתה מבוססת רק על המסה החיצונית, ולכן, התמקדה בטכניקה נעדרת ערכים, ולכן, גם איטית מאד ביחס למיקסומיה, שבה אין פרדוקסים והיא תבנית מאוחדת אחת ויחידה. בעוד הפיזיקה עוסקת רק בדומם "המת" מיקסומיה תחילתה בבריאה של אגידי 0Z בעלי אמ"נ שמטרתם מיקסום הנאה ואנרגיה, שמהם לפי משפט 11 נבנה כל הטבע בדרך עצמאית באמצעות תוכנית DNA של אלהים: הדומם והחלל, הצומח, החי והאדם. לכן, מיקסומיה מהווה מכנה משותף שהוא אמ"נ בעל רצון ומטרה, המצוי בכל אגיד בטבע, (משפטים 35, 64, 72, 78, 99, 103, 108) ומתוכה מוקמים ומתפצלים כל המדעים בעולם, החייבים לקיים את 7 חוקי יסוד הטבע וחוקי טבע אחרים שיתגלו בעתיד. שימו לב, כי הבסיס להפרכת כל חוקי הפיזיקה כולל אינשטיין הוא הוכחת אי רציפות הטבע.

הפרכת תורת היחסות של אינשטיין. משפט 1 מוכיח כי הטבע מתנהג בקפיצות קוונטיות ללא זמן, וכי הרציפות אינה חלק מהטבע. כיוון שכיוון שהיחסות מבוססת על מימד הזמן, תורת היחסות מופרכת בשורש. אך, ההפרכות הן רבות. היחסות מבוססת על כך שהתווך מתייתר. אך, מיקסומיה מוכיחה שיש הכרח באנרגיה בכל תנועה, ולכן חייב להיות קיים תווך המספק אנרגיה בתקשורת זיווג (+-), אחרת אגידי האור (וכל הגא"מ) יתפרקו. אגידי האור בנויים מאגידי 0Z  והם "טבולים" במרחב  ה"מקום הלא ידוע", שהוא התווך המהווה תוואי (אוטוסטראדת) התנועה של האור. לכן, היחסות מופרכת שוב. קיום תווך מרובה רבדים (תמ"ר) מפריך את הנחת אינשטיין שהיא הבסיס לתורתו כי "מהירות האור C היא לגבי כל "צופה", הסותר הגיון מדעי ללא הוכחה בצידה, במיוחד שאין אפשרות לאספקת אנרגיה. גישת אינשטיין על תנועה אינרציאלית (התמדית) ללא אנרגיה שגויה, כי בסיסה הנחת רציפות הטבע שמיקסומיה מוכיחה במשפט 1 כי אינה שייכת לטבע. התארכות הזמן היחסי היא שגיאה גדולה, שהרי כמות אגידי האור זהה, ובעצם מדובר על אגיד אור יחיד, ולכן, מדובר פשוט על "היטל" אלכסוני > ניצב, ומכאן שזהו בדיוק "חוק חיבור המהירויות" הקלאסי של גליליאו. לכן, ההנחה כי מהירות האור היא אותה מהירות לגבי כל מערכת ייחוס, יוצרת אבסורדים שעכשיו כל הפיזיקאים ייאלצו להודות בהם.

עכשיו גם מובן ניסוי מיכלסון מורלי מ 1887: כיוון שתמ"ר עוטף את אגיד כדור הארץ, ברור כי מהירות האור תהיה תמיד C= 300,000 ק"מ בשנייה בכל כיוון. אילו היו עושים הניסוי בחלל ביחס לכדור הארץ היתה מתקבלת תוצאה לפיה מהירות נמדדת > < C. הפיזיקאים מתהדרים כי ניסויים אמפיריים תומכים בתורת היחסות, אך, הם מופרכים כיוון שמיקסומיה מוכיחה כי הטבע מתנהג בקפיצות קוונטיות ללא זמן, את התנועה, שום תנועה, אין אפשרות למדוד, בגלל שהיא אוסף של קפיצות קוונטיות ללא זמן, והזמן הוא סיכום השהיות בין הקפיצות. לכן, כל המדידה הרציפה אינה נכונה. לכן כל ניסוי אמפירי בנוי רק מרצף תמונות סטילס כמו בסרט קולנוע. מכאן שהנוסחה MC2 = E מופרכת מעצם הפרכת תורת היחסות. ומעצם העובדה כי אין התייחסות לפנימיות המסה, ומעצם העניין שיש קפיצות קוונטיות ללא זמן, ומה שקובע את הזמן הוא השהייה בלבד.

היומרה להסביר את הטבע ב 2- 3 משתנים שטחית. במאמר שלו מ- 1905 על היחסות מדגיש אינשטיין כי קיים הכרח בסימטריה בטבע, וכך גם ניסה לאחד את הכוח האלקטרומגנטי, שיתאים לתורתו. אין סימטריה בטבע כי גוף בתנועה צורך אנרגיה> גוף במנוחה. כל הפיזיקאים כולל אינשטיין לא התייחסו לפנימיות אגידי המסה ולאנרגיה הסותרת סימטריה. האור בנוי מאגידי 0Z ולכן מהירותם >> C (משפט 94). עכשיו, אפשר להסביר, למשל, מדוע מהירות האור היא C = 300,000 ק"מ בשנייה. הסיבה קשורה לגודל זמן השהייה, ולאורך הקפיצה הקוונטית ללא זמן. לכן, כל התיאוריה של אינשטיין ושל הפיזיקאים כי האור מתנהג פעם ברציפות ופעם כגל היא מוטעית ומבוססת על הנחת רציפות הטבע, שמיקסומיה מפריכה.

מיליוני פיזיקאים מחשיבים את אינשטיין לחכם באדם, לפחות במאות השנים האחרונות וסוגדים לו, כאילו היה הסגן של אלהים, לפחות. היום ניתן לקבוע בוודאות שאין אפילו אדם אחד בתבל שהבין את תורת היחסות לעומק, כי היא פשוט מופרכת בכל, בהיותה מבוססת עת רציפות תנועה ורציפות זמן.

הפרכת שלושת חוקי ניוטון. לפי חוק 1 של ניוטון, אפשרית תנועה בריק ללא אנרגיה. אולם, חוק אי רציפות הטבע, מוכיח כי כל תנועה בטבע מבוצעת בקפיצה קוונטית ללא זמן.  לכן יש הכרח באנרגיה בכל תנועה והם צמד קבוע, החייב לקיים את כל 7 חוקי יסוד הטבע. לכן, אין ריק בטבע, והתקדמות ללא אנרגיה בריק שגויה. בחלל (ריק, כביכול) קיימים אגידי 0Z המהווים תווך (תמ"ר) והם ספקי האנרגיה לכל גוף/מסה, כולל חללית נייחת, ניידת, כמוסבר בפרוטרוט במשפט 91. כך גם מופרך חוק 2 של ניוטון בו קיים כוח F היוצר תאוצה בהינתן מסה M חיצונית ומונוליתית, במקום פנימיות המסה, הבנויה מאגידי 0Z ותקשורת (-+) זכר ונקבה למיקסום הנאה, המזינים עצמם, כאורגניזם חי, והם המאפשרים תנועה בטבע בכלל, וגם "בריק" שאינו קיים. לכן אין מדובר ב 2 -3 פרמטרים חיצוניים הדוחפים מסה מונוליתית. יש לזכור כי בעצם ניוטון בנה נוסחה אחת לשני החוקים הדומה במהותה לחוק 3 של ניוטון, והנוסחה מופרכת במהותה. חוק 3 (כוח נגדי) מדגיש התנגדות, אך מיקסומיה בפנימיות המסה, מדגישה שיתוף להגברת הנאה ולכן גם חוק 3 מופרך.

הוכחה שהכוח המדומה הוא כוח אמיתי. במשפט 92 מוכיחה מיקסומיה כי חוק ההתמדה הוא כוח אמיתי ולא כוח מדומה שאינו קיים בטבע. הבסיס הוא שוב פנימיות אגידי 0Z במסה, אשר הפיזיקאים העוסקים במסה החיצונית לא היו מודעים להם. למשל, נוסע במכונית מוטען באנרגיה "קינטית" בכל אגידי 0Z שלו בתקשורת זיווג (+-) וכשהמכונית בולמת הנוסע נדחף קדימה, ואין אפשרות להוכיחם בשום ניסוי אמפירי. הפיזיקאים עוסקים רק במסה החיצונית ולכן הוסיפו "כוח מדומה" לאיזון, ומיקסומיה מפריכה אותו.

הפרכת חוק הכבידה של ניוטון. ניוטון גילה את "כוח הכבידה" לפיו מסות נמשכות זו לזו כפונקציה של המרחק. אך עד היום אין הסבר לסיבת המשיכה. מיקסומיה מוכיחה במשפט 44 שהסיבה היא חוק יסוד 3- חוק שלוש הפעימות המוכח במשפטים 36- 45. לפי משפט 37 לביצוע שלוש הפעימות יש הכרח לאגידי 0Z בשתי מניפות עדינות ומהירות של גא"מ, שמהירותן העצומה גדולה בהרבה >> C. אין אפשרות לעולם לאבחנם בניסוי אמפירי, והן מופעלות ע"י אמ"נ אגידי 0Z בזיווג זוגי (-+). לפי משפט 11 אגידי 0Z הקימו את הטבע מתוך אינטרס למיקסום הנאה. כך, למשל, כדור הארץ בנוי מאגידי 0Z  לפי תוכנית  DNA של אלהים המבוצעת עצמאית ע"י אגידי 0Z  שבנו הרכבים של אגידי טבע, עד השלמת בריאת כדור הארץ. התוצאה היא כמות עצומה של מניפות 0Z  היוצרות שתי מניפות ענק של גא"מ, שאין אפשרות לאבחנן לעולם (מאגידי 0Z נבראו הגא"מ שמהירותם C), המסתובבות משני חצאי כדור הארץ לפי שיטת שלוש הפעימות, ומושכות אגידי טבע אליהן ולהיפך. מצרף המניפות הוא בעל כח אדיר, והוא המסביר את "כוח הכבידה" שנוצר כביכול, ללא סיבה.

הפרכת תורת הקוונטים. מומחי הקוונטים הפכו את התורה שלהם ללא מובנת, מסתורית, מבולבלת וטכנית. הפיזיקאים קבעו בוודאות, שקיימת הסתברות קוונטית מובנית בטבע, שאינה בעיית מדידה. מיקסומיה מוכיחה כי טעות קריטית זו מקורה בכך שלא הבינו כי הם מאבחנים רק את התוצאות הטכניות שמקורן בבחירה חופשית בטבע, ולפיזיקאים היא נדמית כהסתברות מובנית. מוכח במשפט 65 שאמ"נ אגידי 0Z מטרתה מיקסום הנאה בזיווג (-+) משלים, באמצעות בחירה חופשית באחת מבין 2- 3 אפשרויות, והבחירה הדדית. הפיזיקאים מפרשים זאת בטעות כהסתברות מובנית, כי הם פספסו את העובדה שהדומם הוא אורגניזם חי. משפט 66 מוכיח כי אלהים תכנן במדויק את הטבע ללא שום טעות באמצעות תוכנית DNA עצמאית, ללא התערבותו, תוך שהוא יודע מראש את בחירת יצירות הטבע ומכאן שאין שום הסתברות אלא, אי ידיעה של הפיזיקאים, כי לא בדקו אי רציפות הטבע.

הטעויות הקשות בקוונטים מקורן בניסויים האמפיריים. למשל, כשהגיעו למסקנה מוטעית שבחלק מהטבע קיימת אי רציפות יחד עם זמן מדיד. אילו היו בודקים לעומק את משמעות אי הרציפות היו מגלים שלוש טעויות שלהם בנושא: (1) אי רציפות חייבת להיעשות בקפיצה קוונטית ללא זמן; (2) אין אפשרות לגלותה לעולם אלא, בניסוי מחשבתי; (3) היא קיימת בכל הטבע. הפיזיקאים העמידו עצמם במרכז וטעו: אגידי 0Z  הם אל"מ (אגידים לא מאובחנים) הקטנים בטבע כמוכח במשפט 9, ורק הם מבצעים קפיצה קוונטית ללא זמן לפי משפט 12. עם התגבשות אגידי  0Z למסה פיזית מאובחנת, היא חייבת להתנהג ברציפות בכל ניסוי אמפירי, שכן, אי רציפות ניתן להוכיח רק בניסוי מחשבתי לפי משפט 1ג. ניתן לאבחן במציאות רק רצף תמונות סטילס בדידות הנוצרות בזמן שהייה, וזה יוצר את אשליית הרציפות. אך, אם האדם בגלל מהירות רבה של האגיד מאבחן רק חלק מהתנועות, ברור שיאבחן אי רציפות עם זמן. כך נוצרת האשליה של אי רציפות יחד עם זמן. אילו מומחי הקוונטים היו מוכיחים את אי רציפות הטבע הם גם היו  מגלים לפי משפטים 79- 81, כי גלים אלקטרומגנטיים (גא"מ) הם תמיד אגידים ולא גלים. הם גם היו מגלים את החשיבות הרבה של אנרגיה, ועוד הרבה סודות המוכיחים שהדומם חי.

כל חוקי הפיזיקה מופרכים לפיכך, כיוון שהפיזיקאים היו שבויים בקונספציית הנחת הרציפות, ושום חוק פיזיקה לא מקיים את 7 חוקי יסוד הטבע. הפרכת כל חוקי הפיזיקה תגרום לכם לתת בי אמון מלא בקובעי כי הפיזיקאים אחראים לכך כי האנושות עומדת בפני הכחדה.

עשרות מיליארדי דולרים שהורידו הפיזיקאים לטמיון במאיץ החלקיקים בסרן שבשוויץ.

הסמל של כישלון הפיזיקאים מתבטא בגאוותם במאיץ החלקיקים שבנו בשוויץ, שמטרתו עיסוק באבחון חלקיקים ותנועתם. מיקסומיה מוכיחה באמצעות חוק אי רציפות הטבע לעיל, כי רק בהוכחות ניתן לגלות את חלקיקי 0Z הקטנים בטבע והם שורש הטבע, ולא בשום ניסוי אמפירי. הפיזיקאים שפכו מיליארדי דולרים בהשקעות סרק ומשכורות במאיץ החלקיקים בסרן שבשוויץ, בעוד החלקיק האלוהי בוזון היגס הוא המצאה הסותרת את חוק אי הרציפות. מבנה המסה של היקום נסתר ולא מובן לפיזיקאים, ואם היו מתעמקים במה שאני מוכיח במאמר זה, היו מבינים כי בנו מגדל בבל אופקי העוסק במסה החיצונית. רצונם לבצע הדמיית המפץ הגדול סותרת את בסיס חוקי הטבע, ואני מוכיח במשפט 111 כי המפץ לא היה ולא נברא, וכי בריאת העולם לפי ספר בראשית נעשתה לפי תורת מיקסומיה במדויק, וסיפור הבריאה הוא אמת מוכחת.

ההוכחה שהזמן בטבע הוא אשליה, ואנו מאבחנים רק תמונות סטילס בדידות כמו בסרט. הוכחתי כי הטבע מתנהג בקפיצות קוונטיות ללא זמן. אך, בפועל יש זמן בטבע, נכון? הפתרון לסתירה זו כביכול, מצוי במשפט 6 המוכיח כי מכיוון שיש זמן בטבע, הוא חייב להיווצר בשהייה בין כל שתי קפיצות קוונטיות הנעשות כאמור ללא זמן, בה הגוף A הנע נמצא במנוחה/שהייה ואז נוצר הזמן. לכן, מה שקורה זה כך: קפיצה, שהייה- קפיצה, שהייה- קפיצה, שהייה- קפיצה, שהייה-, וכך הלאה. לכן, הזמן הנמדד הוא סיכום כל השהיות בהן לא מתרחשת שום תנועה. מצד שני, את התנועות עצמן, המבוצעות ללא זמן, לעולם אין שום אפשרות לאבחנם, בשום ניסוי אמפירי. מכאן, כל מה שאנו בני האדם, כולל הפיזיקאים מסוגלים לאבחן כתנועה בטבע זה בעצם רק תמונות בדידות בדיוק כמו בסרט.  לזמן השהייה יש תפקיד חשוב ביותר בטבע, כיוון שהוא מאפשר, למשל, לאדם, כיצור תבוני, לעבד את הפעילות הקשורה אליו, וזו סיבה עיקרית לשהייה.  מכאן, שבטבע האמיתי המבוטא בפעילות תנועות גופים, אין זמן בכלל.

הפרכת המתמטיקה ואימוץ מיקסומיה. במיקסומיה אני מוכיח כי הרציפות אינה בכלל חלק מהטבע (משפטים 1, 3), ולכן, כל המתמטיקה תלושה ממציאות הטבע. למרות היותה מפולפלת ומתוחכמת היא מוגבלת ומופרכת בשורש, והמתמטיקה היחידה הנכונה היא המתמטיקה של חלקיקי הטבע לפי מיקסומיה, ושיטת ההוכחה היחידה היא הדרך בה אני מוכיח דברים, ולא הפיזיקאים שמניחים הנחות ובנו מדע רעוע ללא תשתית יציבה. הפיזיקאים ייאלצו להסכים לבסוף, כי שגו בגדול, ואם לאו, האנושות תכפה זאת עליהם, אחרת, כפי שתבינו העולם יוכחד, חד וחלק.

הטעות שאין אפשרות להוכיח חוקי טבע. טעות נוספת וגדולה היא כשהפיזיקאים קבעו סופית כי אין אפשרות להוכיח חוקי טבע, ומי שקיבע הטעות היה ניוטון לפני כ- 350 שנים. טענתו הייתה כי אלהים ברא את העולם (הטבע) בחוקים שהם מעל ההבנה האנושית ולכן, יש לפנות להנחות והשערות בלבד, וללוותם בניסויים אמפיריים והטעות ממשיכה עד עצם היום הזה. אז אני מודיע כאן לעיני כל האנושות: כן ניתן להוכיח חוקי טבע, והראשון הוא חוק אי רציפות הטבע (משפט 1), וממנו אני מוכיח בדרך דיאלקטית את כל 7 חוקי יסוד הטבע, ללא שום הנחה, כולל שאני מוכיח חד משמעית את קיומו של אלהים, וכי הוא שברא את הטבע ואת האדם בתוכנית DNA עצמאית הפועלת נהדר ללא התערבותו למרות שהוא יודע הכל.

הטעות שאין מטרה לטבע. הפיזיקאים בטוחים, וזו טעות גדולה נוספת של הפיזיקאים כי אין מטרה לטבע. הם מתבוננים רק בתוצאות הטכניות בטבע "הדומם" כביכול. אך הם פספסו אלפי שנים את חלקיקי 0Z הקטנים בטבע מהם בנויה כל מסה וחלקיק בטבע, ושם מוכיחה מיקסומיה (חוקי יסוד 3, 4) יושבת אינטליגנציה מנהלת (אמ"נ) שהיא אורגניזם חי ולא דומם מת, הנותנת הוראות ביצוע באמצעות הרצון והמרכיב הנפשי והמחשבתי אשר הפיזיקאים לא יכולים לאתרה בניסויים אמפיריים לא את חלקיקי 0Z ובטח לא את אמ"נ החלקיקים, אותו ניתן רק להוכיח במחשבה בדרך של ניסוי מחשבתי כפי שאני עשיתי. מיקסומיה מוכיחה בחוקי יסוד 3, 4 כי הטבע כולו הוא אורגניזם חי, כולל הדומם והחלל ויש מטרה לטבע והיא מיקסום הנאה ואנרגיה בזיווג בין חלקיקי 0Z (-+).

תשתית הפיזיקה היא כעלה נידף לעומת יציבות מיקסומיה. התוצאה מכל גבב טעויות ובלבול הפיזיקאים היא שהנחת רציפות הטבע השגויה היא בסיסם, שתשתית הטבע היא כעלה נידף, המבוסס על הנחות רעועות ומשתנות לבקרים. הביטוי של אלו הוא שאין מכנה משותף לפעילות המדעית ולא רק לפיזיקה, הבנויה טלאי טלאים גם בין מדעים שונים וגם בתוכם, וכל אחד נוהג כרצונו תוך שיד ימין סוטרת לפרצוף שמאל, ולהיפך. ברגע שמיקסומיה הוכיחה את חוק אי רציפות הטבע מיד הוקמה תשתית מדעית שלא ניתן להפריכה בגלל שהכל מוכח בה, תוך שמתוך אי הרציפות נובע בהכרח קיומם של חלקיקי 0Z בעלי אמ"נ עם מרכיב נפשי ומחשבתי (משפט 35) ומטרתם מיקסום הנאה ואנרגיה. מכאן שכל בסיס הטבע הוא אורגניזם חי המהווה מכנה משותף אחיד לבריאת הדומם, הצומח, החי והאדם לפי משפט 11. בסיס זה לא יוצר טעויות וסתירות אלא, בונה תבנית אחת שבה כל יצירת טבע בנויה אך ורק מחלקיקי 0Z המתאגדים יחדיו והשוני ביניהם הוא מורכבות אמ"נ בלבד (משפט 74). כלומר האדם והדומם בנויים ממהויות זהות (אשר מטרת כולם היא מיקסום הנאה ואנרגיה לפי חוקי יסוד 3, 4 של מיקסומיה.

פספוס הפיזיקאים את DNA הטבע. זוהי תכנית אלהים להתפתחות עצמאית של הטבע, ללא התערבותו, שבסיסה כי כל יצירת טבע מחויבת באנרגיה בפנימיותה לשם תנועתה. כיוון שלאדם קיימת אמ"נ עם מרכיב נפשי ומחשבתי, ומכיוון שאין יש מאין, מוכרח שחייבת להיות אמ"נ פיזית לא מאובחנת > 0 (משפט 9) גם לכל אחד מחלקיקי 0Z שבנו את האדם, במבנה זהה לאדם במחשבה ונפש (משפט 35), וגם לדומם, לצומח ולחי. כך למשל, בכל חלקיק 0Z כולל בדומם, יש רכיב נפשי בעל מסה פיזית של הנאה, קנאה, שנאה, עצב, פחד, תאווה, רוע, אגואיזם וכיוב'. אך גם של, פרגון, נתינה, עזרה, חמלה, אהבה, והתחשבות (שמקורם בנשמה), כולל רכיב מחשבתי > 0 שגם הוא פיזי.

אמ"נ הפיזית בפנימיות חלקיקי 0Z היא המרכיב הנפשי והמחשבתי, והיא בונה את האינטרס לעצמאות הטבע, ללא התערבות אלהים. מנגנון התחדשות האנרגיה בטבע נעשה בשיטת שלוש הפעימות שבסיסה מרכיב ההנאה/ סבל שאותו ברא אלהים בפנימיות חלקיקי 0Z היוצרים אינטרס נפשי למיקסום הנאה ואנרגיה (משפט 36, 54) במגע פיזי עם חלקיקי 0Z משלימים (+-) למיקסום הנאה ואנרגיה באמצעות החלפת אנרגיה משלימה המתחדשת בשלוש הפעימות (משפטים 59-54). כדי לנווט את הקמת והתפתחות הטבע לפי תוכנית DNA, יצר אלהים בחירה חופשית אצל חלקיקי 0Z, ביודעו מראש על פי מבנה ה DNA מה יבחר כל חלקיק (משפטים 64-60) למיקסום הנאתו.

פספוס הנשמה על ידי הפיזיקאים: רק בפנימיות האדם הקים אלהים נשמה שהיא חלק ממנו והיא מקור הערכים הנעלים. רק לאדם קיימת בחירה חופשית אמיתית, שכן אלהים לא יודע בחירת האדם (משפטים 62- 68). בעוד מיקסום הנאה לא משפר מבנה ה DNA (משפט 76), ויתור על הנאה מיידית תמורת חופש פנימי (משפט 68) כן משפר את מבנה  DNA האדם הבונה רווחה, ומקרבו לנשמה הערכית ואושר האדם גדל (משפט 77) ולהיפך, עם רדיפת הנאה ותאוות יש שחיתות.  לכן, ערכים ומוסר הם הפרמטרים החשובים ביותר בטבע.

התמקדות בהבנת DNA הטבע. זוהי תכנית אלהים להתפתחות עצמאית של הטבע, ללא התערבותו, שבסיסה כי כל יצירת טבע מחויבת באנרגיה בפנימיותה לשם תנועתה. כיוון שלאדם קיימת אמ"נ עם מרכיב נפשי ומחשבתי, ומכיוון שאין יש מאין, מוכרח שחייבת להיות אמ"נ פיזית לא מאובחנת > 0 (משפט 9) גם לכל אחד מחלקיקי 0Z שבנו את האדם, במבנה זהה לאדם במחשבה ונפש (משפט 35), וגם לדומם, לצומח ולחי. כך למשל, בכל חלקיק 0Z כולל בדומם, יש רכיב נפשי בעל מסה פיזית של הנאה, קנאה, שנאה, עצב, פחד, תאווה, רוע, אגואיזם וכיוב'. אך גם של, פרגון, נתינה, עזרה, חמלה, אהבה, והתחשבות (שמקורם בנשמה), כולל רכיב מחשבתי > 0 שגם הוא פיזי.

אמ"נ הפיזית בפנימיות חלקיקי 0Z היא המרכיב הנפשי והמחשבתי, והיא בונה את האינטרס לעצמאות הטבע, ללא התערבות אלהים. מנגנון התחדשות האנרגיה בטבע נעשה בשיטת שלוש הפעימות שבסיסה מרכיב ההנאה/ סבל שאותו ברא אלהים בפנימיות חלקיקי 0Z היוצרים אינטרס נפשי למיקסום הנאה ואנרגיה (משפט 36, 54) במגע פיזי עם חלקיקי 0Z משלימים (+-) למיקסום הנאה ואנרגיה באמצעות החלפת אנרגיה משלימה המתחדשת בשלוש הפעימות (משפטים 59-54). כדי לנווט את הקמת והתפתחות הטבע לפי תוכנית DNA, יצר אלהים בחירה חופשית אצל חלקיקי 0Z, ביודעו מראש על פי מבנה ה DNA מה יבחר כל חלקיק (משפטים 64-60) למיקסום הנאתו.

 

הכחדת האנושות תוך 25 שנים: שחיתות האדם זולגת ל DNA הטבע באמצעות אגידי 0Z וגורמת לאסונות טבע.

המדענים המאיימים היום בהכחדת האנושות שואבים את בסיס המידע שלהם מהפיזיקאים כי הדומם הוא חסר חיים וחוקי הטבע הם טכניים, דבר שגוי לחלוטין שכן, הדומם הוא חי. הם מדברים על איזה מנגנון השמדה עצמית של החיים והאבולוציה, ושהטבע משמיד מינים ומעלה אחרים, על התחממות גלובלית שגורמת להצפות, רעידות אדמה. אך, את המהות של הלמה? הם לא מבינים. אף אחד מהם לא נותן פתרון חד משמעי להצלת האנושות, מלבד שמירה על איכות הסביבה וכדורי אקמול אחרים. אף אחד מהם לא מקשר זאת לכך, שהאדם עצמו אחראי לכך, וכי חוסר ערכים ומצפון, תאווה וחמדנות שמובילה לשחיתות, הם הגורם לכל האסונות. אף אחד מהם, לא חדר לעומק סודות הטבע, והם גם לא מבינים כי הקטסטרופה של השמדת האנושות קרובה ביותר.

אף אחד מכל אלו שמאיימים עלינו בהכחדת האנושות כתוצאה משינויים אקולוגיים דרמטיים במזג אוויר, רעידות אדמה, הצפות, בעשרות או מאות השנים הבאות, לא מעלה על דעתו כי הסיבה לכל, היא התנהגות מושחתת של האדם אשר באמצעות DNA מושחת, מעביר זאת לטבע באמצעות חלקיקי 0Z המשותפים לכל יצירות הטבע, וכי מוסר וערכים הם חלק מ DNA הטבע.

אף אחד מכל המלומדים לא מעלה על דעתו, כי מה שקורה היום באנושות הוא שהמדענים כולם ללא יוצא מן הכלל מתבוננים על התוצאה במקום על הסיבה שהיא שחיתות האדם. הנחת הרציפות השגויה הובילה לניסויים אמפיריים שלעולם לא יכולים לגלות את הקשר הישיר העמוק המוצפן בפנימיות המסה בין האדם לטבע. הסיבות שמנפקים כל המדענים מותנות בניסויים אמפיריים, שהבסיס שלהם מבוסס על קונספציית הנחת רציפות הטבע. אך, הסיבה האמיתית, והעמוקה טמונה בבסיס סיבתיות הטבע שהם 7 חוקי יסוד הטבע, המוכיחים כי האדם הוא אחראי להרס הטבע לבדו.

הפיזיקאים חינכו אלפי דורות של אתיאיסטים לחוסר ערכים ומוסר, בטענה כי הטבע הוא אובייקטיבי, שהם יכולים להשתלט על הטבע, לבדם, "בעוצם ידם" באמצעות כמה נוסחאות עם 2 -3 משתנים ואולי קצת יותר. את אלהים סילקו הפיזיקאים מהמדע סופית לפני 350 שנה בזמן ניוטון, כולל הדתיים שבהם, והכניסו אותו לבתי התפילה, ובכך קירבו את הקץ.

הפיזיקאים אימצו את קונספציית הנחת הרציפות, האינטואיטיבית, ההגיונית ואפילו אחד מהם לא בדק את משמעות הנחת אי רציפות הטבע (חומר, תנועה וזמן), עד כדי כך. זוהי רשלנות פושעת רבתי, בגלל שכבר מאז לפני אלפי שנים, היו חייבים לבדוק זאת ולהבין כי יש קשר ישיר בין האדם לטבע באמצעות ה DNA המשותף שלהם. לכן, הסיבה האמיתית מדוע אנו עומדים היום בפני הכחדת האנושות, והשמדת הפלנטה שלנו, היא בגלל שכתוצאה מהנחת הרציפות והניסויים האמפיריים, הפיזיקאים עסקו רק במסה החיצונית במקום בפנימיות המסה שם נמצאת אינטליגנציה משותפת (אמ"נ) של האדם והטבע, שרק היא יכולה להוכיח את הקשר כיצד האדם השחית את הטבע.

שחיתות האדם שיבשה את DNA הטבע ובאמצעות זיווג מושחת מוגברים מאות אלפי מונים ובקצב הולך וגובר באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות לכל העולם, ויראלי ובמיידי, בהם הכל מותר ובכיף, ללא צנזורה, בזכות "חופש הביטוי" אותה מנצלים המושחתים כדי להיות יותר מושחתים, והתמימים מגינים עליהם כי אינם מבינים משמעות מעשיהם. תופעת "הכפר הגלובאלי" היא חדשה, והיא סיבה עיקרית לאיום הפיזי של הטבע על האדם. תפקיד האינטרנט והרשתות החברתיות חייב להיות על בסיס ערכי ומוסרי וזהו תנאי הכרחי להישרדות האנושות.

עכשיו תבינו כיצד "שחיתות נפשית" זולגת לטבע הפיזי וגורמת לו להתפרצויות "אנושיות". התהליך נעשה באמצעות חלקיקי 0Z מהם בנוי הטבע והאדם, כולל המושחתים. בפנימיות חלקיקי 0Z קיימת אמ"נ מושחתת עם מרכיב מחשבתי ונפשי פיזי, ועם DNA ואנרגיה פיזית מושחתים שאינם מאובחנים בשום ניסוי אמפירי. הם יוצרים מגע פיזי (+- ) עם חלקיקי 0Z של הטבע להנאה שלילית להתחדשות והחלפת אנרגיה מושחתת. תהליך זה פוגע באמ"נ, DNA והאנרגיה של הטבע עם מרכיב נפשי ומחשבתי שהם גם פיזיים במבנה זהה לאדם, שהושחתו על ידי האדם בדרך של טרנספורמציה המותאמת לטבע. החלק הנפשי ב DNA הטבע, כמו האדם המושחת, פגוע, כועס ומכאיב לחלקיקי 0Z של הטבע. הטבע הפגוע שהופך ל"מושחת" ומעביר זאת הלאה בתהליכים וויראליים ומהירים כולל בחזרה לבני אדם תמימים שה DNA שלהם מושחת שלא בידיעתם וכך הלאה. התפרצויות הטבע ילכו ויגברו בזמן קצר בכל העולם, כמוסבר לעיל עד לסדרת פיצוצי טבע קשים ביותר שיגיעו לכל אחד מכם הביתה.

כשאני קובע כי האדם משחית את הטבע, זוהי הגדרה נכונה. ה DNA של החיות, הצומח, והדומם, כולל האדמה, האוויר והחלל הבנוי אף הוא מחלקיקי 0Z  ממש משתבש, משתנה ומורעל. זאת כיוון שהמקור של כולם זהה והוא בנוי מחלקיקי 0Z בהם התחדשות והתחלפות האנרגיה הופכת להיות מושחתת יותר, ולכן גם יצירות הטבע הבנויות מחלקיקי 0Z מקבלות את התכונות הפנימיות המושחתות של האדם. כך מורעל הטבע בקצבים מטורפים, והוא כועס וסובל ומביע זאת כמו אדם בדיוק: התפרצויות נפשיות ורגשיות קשות. נוקשות הטבע רבה ביותר פיזית, אדמה דקה, ומתחתיה הכל גועש, ונזק ההתפרצויות קשה. זהו שלב בתכנית DNA למניעת הרס האנושות.

עד הרגע הזה, לא הובן הקשר הזה בגלל טעות הפיזיקאים. עכשיו אתם יודעים אותו, בדקה ה- 90. מצב האנושות הוא רגע לפני התפוצצות. על העולם להבין כי דבריי נכונים. על כולנו לבצע את שלוש המשימות להלן במקביל, כי רק הם יצילו האנושות מהכחדה: להילחם בשחיתות , להיצמד לערכי הנשמה כדי לשפר את DNA האדם והטבע במהירות הבזק, לבל נאחר את הרכבת, ולאכוף על הפיזיקאים להודות בטעותם.

שינוי חיובי אשר יגרום למהפך בטבע ובאדם יתרחש תוך 10- 15 שנים מהרגע בו האנושות תקבל החלטה למניעת הכחדת האנושות. לכן, עלינו להזדרז במיידי, שכן, אף אחד לא הבטיח את מלוא 25 השנים במלואם.

בקשתי היא שכל מי שדבריי חדרו לליבו, יפיץ זאת בכל השיטות הידועות והלוואי ותהיה התפרצות וויראלית של הוכחות אלו באינטרנט, ברשתות החברתיות ובתקשורת, והאדם מתוך הבנה פנימית עמוקה יתעשת ויפעל.

משפט 4. תנועה לא רציפה ללא זמן, אינה תנועה במהירות אינסופית, שלא קיימת בטבע.

הוכחה 4. לפי משפט 1 תנועה a > 0 של אגידA  מתבצעת ללא זמן, אינה רציפה ולא ידוע מהו מתווה דרכה. לעומת זאת תנועה במהירות אינסופית פירושה כי אגיד  A מתקדם ברציפות לאורך כל גודל הקטע a במהירות אינסופית וידוע מתווה דרכו. אולם, הוכח במשפט 1 כי קיימת רק תנועה לא רציפה בטבע, אחרת לא הייתה שום תנועה בטבע. הוכח במשפט 1 כי הנחת רציפות התנועה בטבע מופרכת, ולכן, אין אפשרות קיום של שום תנועה רציפה בטבע. תנועה במהירות אינסופית היא מקרה פרטי של תנועה רציפה, ולכן, אינה אפשרית בטבע. מכאן שתנועה לא רציפה המתבצעת ללא זמן אינה תנועה במהירות אינסופית, שאינה קיימת בטבע. מש"ל.

משפט 5. לאגיד A המבצע קפיצה קוונטית ללא זמן קיים מופע כפול באותו זמן שעון 0T.

הוכחה 5. לפי משפט 3 תנועה לא רציפה של אגיד A, נעשית בקפיצה קוונטית ללא זמן ולא ידוע מהו מתווה דרכו של האגיד, אלא, רק נקודת התחלה וסיום התנועה. כיוון שתנועת אגיד A מתבצעת ללא זמן ובו זמנית, זמן שעון 0T זהה בנקודת התחלה וסיום של האגיד ולכן, חייב להיות מופע כפול באותו זמן לאגיד A, כמודגם בתרשים ד. מש"ל.

תרשים ד

 

משפט 6. היות וקיים זמן בטבע הוא חייב להיווצר בשהייה בין כל שתי קפיצות קוונטיות ללא זמן. 

הוכחה 6. הוכח במשפט 3, כי תנועה לא רציפה בגודל a של כל אגיד בטבע מתבצעת בקפיצה קוונטית ללא זמן. אך, בפועל ידוע כי קיים זמן נמדד t0 לגבי כל תנועה של כל אגיד בטבע. לכן, חייב להתקיים כי הזמן t0 נוצר בשהייה של כל אגיד בטבע המתרחשת בין כל שתי קפיצות קוונטיות, בה כל אגיד נמצא במנוחה. לכן, תנועות כל אגידי הטבע מתנהגות כך: לאחר הקפיצה הקוונטית בגודל 1a ללא זמן, קיימת שהייה כלשהי             Δt1=t1-t0>0, שוב קפיצה קוונטית ללא זמןa2  ושוב שהייה Δt2=t2-t1>0, וחוזר חלילה, כמודגם בתרשים ה. זמן השהייה Δti >0 וגודל הקפיצה הקוונטית יכולים להשתנות בין קפיצות של אותו אגיד ושל אגידים שונים. מש"ל

תרשים ה

 

תנועת אגידי טבע זהה לחלוקת אגידי טבע

נהוג להבחין בין הנחת רציפות תנועה בעניין תנועת אגידי טבע, כמו למשל תנועת מטוסים, תנועת מכונית וכדור הארץ לבין הנחת רציפות אגידי חומר (מסה). השאלה היא האם חלוקת אגיד לתת אגידים וכך הלאה מקיימת רציפות, כך שהחלוקה לא מסתיימת לעולם. נוכיח להלן כי אין שום הבדל בין תנועת אגידים לבין חלוקתם. מכאן נובע שהנחת הרציפות בטבע אינה מתקיימת בשניהם, אלא, קיים בטבע רק חוק אי הרציפות ללא זמן.

משפט 7. אם קיימת הנחת רציפות אגידים בטבע, אין שום אפשרות להפריד בין האגידים.

הוכחה 7. כדי לחלק אגיד לשניים, יש צורך כי יהיה מרווח S> 0 בין שני חלקי האגיד. בכך קיימת סתירה להנחת רציפות האגידים במשפט 1 הקובעת כי אין אפשרות לחלק/להפריד ביניהם. להמחשת הנושא בדרך השלילה,  נניח כי קיים מרווח h > 0 בין שני תת אגידים של אגיד שחולק לשניים. אולם, בגלל הנחת רציפות האגידים, ניתן להקטין את המרחק ביניהם לגודל g< h. אך, שוב בגלל הנחת רציפות האגידים ניתן להקטין את המרחק ביניהם לגודל קטן יותר  f< g . מנימוק זה של הקטנה ושאיפה לאפס 0 שמקורו בהנחת רציפות האגידים ניתן להמשיך הלאה ולהקטין עוד יותר את המרחק ביניהם עד לגבול 0, כמודגם בתרשים ו. התוצאה הסופית היא כי בגלל הנחת הרציפות לא ניתן כלל לחלק/להפריד אגיד לתת אגידים. זאת כיוון שלכל מרחק, קטן ככל שיהיה, ניתן למצוא מרחק קטן יותר, ולכן אין אפשרות לבצע לעולם הפרדה בין האגידים. מש"ל.

תרשים ו

משפט 8. קיימת זהות מוחלטת בין תנועת אגיד לחלוקת אגיד ושתיהן מתבצעות בקפיצה קוונטית ללא זמן.

הוכחה 8. משפט 7 הוכיח כי בגלל הנחת רציפות האגיד אין אפשרות לחלק את האגיד ולהפריד בין תת אגידיו. חלוקת אגיד והפרדתו לשניים, זהה, לביצוע תנועה בין שני אגידים. משפט 7 מוכיח כי כאשר קיימת רציפות אגיד, אין אפשרות לקיום של שום תנועה בטבע, בדיוק כפי שמשפט 1 מוכיח גם. מכיוון שבפועל קיימת תנועה של הפרדה בין שני חלקי האגיד, אזי, משפטים 2- 6 בנוגע לאי רציפות תנועת אגיד זהים לחלוטין לחלוקת אגיד לתת אגידיו, שהינה תנועה רגילה של אגידים וכך הלאה. לכן, גם תנועת כל אגיד וגם חלוקת כל אגיד בטבע חייבים להיעשות בדרך תנועה לא רציפה, כלומר בקפיצה קוונטית ללא זמן. מש"ל.

טבע קיים לעומת הקמה ראשונית של אגידי הטבע

יש הבדל בין תנועת וחלוקת אגידים בטבע קיים ופועל, לבין הקמת האגידים הראשונים בתחילת הקמת הטבע. לפיכך, אדון עתה בהקמת ראשונית של הטבע, שפירושה הקמת אגידים חדשים שקודם לא היו קיימים, בחינת "יש מאין".

משפט 9. כאשר טרם נוצר הטבע, היה קיים "מקום הלא ידוע", שעליו אין מידע. כשהטבע הוקם, הוקמה תחילה קבוצת אגידי Z0 הקטנים ביותר, אשר שונים בגודלם ובמבנה שלהם והם אגידי יסוד הטבע, "האגידים הנדרשים" להקמת הטבע. כול אגידי Z0 הם אגידים לא מאובחנים (אל"מ) אך בעלי מסה פיזית. שום אגיד מקבוצת Z0 לא הוקם בדרך רציפה של תפיסת מרחב נפח ההולך ומתעבה. אלא, כל אגיד Z0 הוקם בדרך קפיצה קוונטית ללא זמן, וכל אגיד Z0הוא בדיד ושלם > 0 ומוקף ב"מקום הלא ידוע". לפיכך, קיימת סופיות החלוקה של כל אגיד בטבע, ואין אפשרות לחלק שום אגיד אינסוף פעמים עד לגבול אפס, אלא, רק עד לגודל Z0> 0.

הוכחה 9. הוכח במשפטים 1- 8 כי אין רציפות תנועה ואין רציפות אגידים בטבע ולכן, אגידי הטבע ניתנים לחלוקה והם מתנהגים בדרך של קפיצה קוונטית ללא זמן. כדי להקים את אגידי Z0 , שהם אגידי יסוד, הקטנים ביותר בטבע, ולכן אגידים לא מאובחנים (אל"מ), יש להתחילם ממקום נקודת האפס בו אין טבע, אשר הינו "מקום הלא ידוע". אין אפשרות כי אגידי Z0 = 0 כי אז אין טבע ולכן, חייב להתקיים מעצם קיום הטבע כי Z0 > 0. אם קיימת רציפות בהקמת אגידי הטבע הקטנים ביותר Z0, יש להקים את אגידי הטבע Z0 בדרך רציפה בה האגידים הולכים ומתעבים, וזה בלתי אפשרי כי אין אפשרות להתנתק מהאפס. זה מכיוון שכל התנתקות מהאפס פירושה קיום של יצירה פיזית בטבע > 0, שהיא אגיד בעל נפח, משקל, כמות וכו' שייקרא  A0 והוא תמיד > 0. מכאן שקיים פער 0 <  = 0 – A0 המוכיח כי אין לעולם שום אפשרות של רציפות בהקמת הטבע שכן, כל גודל שהוא במרחב הפיזי המתחיל את הקמת הטבע, קטן ככל שיהיה חייב תמיד להיות > 0 ורק כך יכול להתבצע הניתוק מהאפס. להמחשת העניין בדרך השלילה נניח כי קיים אגיד  h > 0 המקיים את הנחת הרציפות כך שהטבע מוקם בדרך רציפה של תפיסת מרחב ההולך ומתעבה. בגלל הנחת הרציפות, ניתן למצוא אגיד קטן יותר g < h , ואח"כ אגיד f < g וכך הלאה להמשיך ולהקטין את האגיד ההתחלתי h עד אינסוף, ולהתקרב לאפס. לכן, לעולם אין אפשרות של תנועה להקמת הטבע בדרך רציפה, כי אז, אין תנועה ולכן, אין טבע. הסיבה לכך היא כי אין אפשרות לעולם להתנתק מ"המקום הלא ידוע", שהוא נקודת האפס להקמת הטבע. אך, בפועל עובדה היא כי קיים טבע, לכן, אגידי Z0 חייבים להיות מוקמים בקפיצה קוונטית ללא זמן. כלומר, אגידי Z0 הקימו את הטבע כך שהוא צץ בפתאומיות וללא זמן כמוכח במשפט 3. מכיוון שלא קיימת רציפות אגידים בטבע, כל אחד מאגידי Z0 הוא בעל מסה פיזית > 0, בדיד, התופס מקום במרחב, ומסביבו "המקום הלא ידוע". לכן, קיימת סופיות החלוקה שפירושה הוא כי אין אפשרות לחלק את אגידי הטבע עד אינסוף, אלא, רק עד לגודל  Z0> 0 . מש"ל.

משפט 10. אם פעם אחת הוכח כי הטבע אינו רציף, אלא, בנוי מאגידים בדידים Z0 > 0 הקטנים ביותר בטבע, שהם "האגידים הנדרשים" להקמת הטבע, אזי גם אם ניתן היה להמשיך ולחלקם פיזית במציאות, תמיד קיימת סופיות החלוקה, ולעולם אין אפשרות לשום מדען להשאיף את אגידי Z0 לגבול אפס .

הוכחה 10. הוכח במשפטים 1- 8 כי אין רציפות תנועה ואין רציפות אגידים בטבע ולכן, אגידי הטבע ניתנים לחלוקה. לפי משפט 9,  מעצם קיום הטבע, "האגידים הנדרשים" שהקימו את הטבע הם אגידי Z0 > 0  שהם אגידים לא מאובחנים (אל"מ) , הקטנים ביותר בטבע. לכן, גבול גודל חלוקת אגידי הטבע הוא אגידי Z0 > 0 ואין אפשרות של השאפתם לגבול, שהוא אפס. במציאות הטבע אין אפשרות טכנולוגית לשום מדען לדעת דבר על קיומם הפיזי של אגידי Z0 > 0 באמצעות שום ניסוי, מעצם היותם אל"מ ובגלל מהירותם, אלא, רק להוכיחם לפי תורת מיקסומיה. אולם, גם אם ניתן היה לחלק את אגידי Z0 > 0 פיזית ולהקטינם, כל אחד מהם ימשיך להיות בדיד וגודלו תמיד יהיה hi> 0 בכל זמן בו ייבדק במציאות הפיזית, ועד גבול היכולת הפיזית של המדע. הדבר שונה מבדיקה במחשבה שאינה מייצרת כלום במציאות הפיזית, ולכן, השאפה לאפס היא תיאורטית. מש"ל.

משפט 11. מהאגידים הקטנים ביותר בטבע Z0 הוקמו כל אגידי הטבע, האטומים, כדור הארץ ומערכות הכוכבים וגם הצומח , החי והאדם.

הוכחה 11. אין בטבע יש מאין. מעצם קיום הטבע, מוכח כי לא קיימת רציפות  בטבע ולכן אגידי  Z0 > 0 הם הקטנים ביותר בטבע, אל"מ בעלי מסה פיזית ונפח, והם מלאו בתחילה לפי משפט 9 את כל הטבע ותנועתם בוצעה בקפיצות קוונטיות ללא זמן. לכן, אח"כ, חייב להיות כי מאגידי Z0 הוקמו כל אגידי הטבע בדרך של איחוד, בנייה, ומהם נבנה הדומם, כולל הכוכבים והשמשות, הצומח, החי והאדם. לכן, כול הטבע מורכב מאגידי Z0 לא מאובחנים (אל"מ), אך בעלי מסה פיזית מוכחת לפי משפט 9, שמהם נבנו אגידים לא מאובחנים אחרים, ושמהם נבנו גם האגידים המאובחנים. כלומר, כל אגיד בטבע, כולל תת אגידיו מורכב מאגידי Z0 . מש"ל.

משפט 12. הקפיצה הקוונטית של כל אגידי הטבע מבוצעת רק ע"י אגידי Z0.

הוכחה 12. עם הקמת הטבע היו בו רק אגידי Z0 הנפרדים זה מזה כמוכח במשפטים 9- 10, וכל אחד מהם תנועתו בוצעה בקפיצה קוונטית (ללא זמן). לכן, גם כאשר הוקמו, נבנו, אוחדו אגידי Z0 יחדיו, בכל אגיד המשיכו אגידי Z0 לנוע בקפיצה קוונטית. לכן, כאשר אגיד A בטבע נע ומכיוון שהוא בנוי מאגידי Z0, רק אגידי Z0  נעים בתוכו בקפיצה קוונטית. מש"ל.

משפט 13. היות וכל אגיד A בטבע בנוי כולו מאגידי Z0 תנועת האגיד היא "כמרבה רגליים".

הוכחה 13. לפי משפט 11 כל אגידי A בטבע בנויים מאגידי Z0 . לכן, כל אחד מאגידי Z0 נע בנפרד בקפיצה קוונטית, ולכן, האגיד השלם כולו, מתקדם "כמרבה רגליים" כשכל "רגל" היא אגיד Z0 נפרד מרעהו. מש"ל.

משפט 14. תנועת אגידי הטבע אינה מאובחנת כקפיצה קוונטית ללא זמן (למרות שכל אגיד Z0 בנפרד נע כך), אלא, רק כרצף תמונות בדידות, סטילס כמו בסרט קולנוע. לכן, הטבע חייב להיות מאובחן תמיד כאשליה של "רציפות טבע" ומכאן מוכח כי הניסויים האמפיריים אינם מגלים לעולם שום תנועה בטבע.

הוכחה 14. לפי משפט 12 הקפיצה הקוונטית של כל אגידי הטבע מבוצעת רק ע"י אגידי Z0. מאחר ואגידי הטבע לפי משפט 11 בנויים רק מאגידי Z0, לכן, לפי משפט 13 תנועתם מתבצעת "כמרבה רגליים" כי כל אגיד Z0 נע "בזמנו" הוא. לכן, תנועת כל אגיד A בטבע אינה מאובחנת כקפיצה קוונטית שכן, אין אפשרות לאבחן שום תנועה של אגידים באין זמן, כי כל אגיד Z0 מתקדם בקפיצות קוונטיות ללא זמן. מכאן, מה שמאבחנים הפיזיקאים הוא רק תמונות סטילס בדידות ונפרדות כמו בסרט קולנוע: תמונה +תמונה+ תמונה והלאה, בזמן "שהייה" מזערית בין כל שתי קפיצות קוונטיות ללא זמן (משפט 6). כל אחת מהתמונות מורכבת מכמות עצומה של אגידי Z0. התמונות נוצרות רק בשהייה בה אין תנועה, ולכן, רק אותן ניתן לאבחן בניסוי אמפירי. בדרך זו נוצרת "אשליית זמן" ו"אשליית תנועה" בטבע.  מכאן, מוכח שוב כי רק בניסוי מחשבתי ניתן להוכיח תנועה ולא בניסוי אמפירי בו מאבחנים רק  תמונות בדידות. יתירה מכך, בגלל שאין אפשרות לאבחן שום תנועה הנעשית ללא זמן, מה שהפיזיקאים מאבחנים זה רק תמונת סטילס אחת של כל ספקטרום הטבע כל פעם בנפרד, אשר בגלל רציפות התמונות יוצר את אשליית הזמן והתנועה. מש"ל.

משפט 15. הגדלת מהירות אגיד Z0 כך ש V1 > V0 סיבתה היא הקטנת זמן שהייה כולל T1 < T0, לכל מרחק S0 שאותו עובר האגיד.

הוכחה 15. לפי משפט 6 הזמן ti  נוצר בשהייה של כל אגיד Z0 בטבע המתרחשת בין כל שתי קפיצות קוונטיות, בזמן בו כל אגיד נמצא במנוחה. מכאן, שאם מנכים את הזמן המצטבר T0 הנוצר בשהייה, סיכום כל דרך התנועה הוא אפס זמן, כלומר ללא זמן. כאשר הזמן המצטבר בשהייה קטן יותר כך ש T1 < T0 הסיבות לכך, הן שתיים: קיצור זמן השהייה ti, וגידול בקפיצה הקוונטיתL1  > L 0 שפירושו הקטנת כמות הקפיצות הקוונטיות, לאותו מרחק S0. מש"ל.

משפט 16. רק בהתקיים חוק אי רציפות הטבע, המציאות והתיאוריה מתיישבים זה עם זה.

הוכחה 16.הנחת רציפות הטבע שהינה בסיס המדע היום, מופרכת בשורשה כיוון שמיקסומיה מוכיחה במשפט 1, כי אין אפשרות לשום תנועה. מיקסומיה מוכיחה את הכרחיות קיום חוק אי הרציפות של הטבע, בדרך הוכחה מחשבתית. לכן, כל תיאוריה כיוון שהיא נעשית במחשבה, חייבת תחילה לציית למציאות חוקי הטבע, וזה הבסיס לנכונותה. מש"ל.

 

החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי (חדו"א) מופרך כיוון שהוא יכול להתקיים רק במחשבה השגויה הסותרת את מציאות הטבע

משפט 17. את חוק אי הרציפות ניתן היה להוכיח בכל זמן במהלך 2500 השנים האחרונות.

הוכחה 17. לפי משפט 1 בהוכחה בדרך השלילה המסתמכת על הנחת הרציפות התוצאה היא שבגלל שלכל גודל תנועה קיים קטן ממנו, אין אפשרות לקיום של שום תנועה בטבע, כלומר הטבע קפוא. אולם, מכיוון שבמציאות קיים הטבע, אזי לפי משפט 1 חייבת להתקיים אי רציפות של תנועה בטבע, ולפי משפט 1 כל תנועה חייבת להתבצע בקפיצה קוונטית ללא זמן. מש"ל.

משפט 18. החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי (חדו"א) מופרך בשורשו.

הוכחה 18. לפי משפט 1 הנחת רציפות הטבע מופרכת ומוכח חוק אי הרציפות של הטבע. מכיוון שהנחת רציפות הטבע היא הבסיס לחדו"א, הרי שחדו"א מופרך. מפאת חשיבות הבנת הפרכת חדו"א אפרט ההוכחה:    ההוכחה הכפולה במשפט 1 מראה כי הנחת רציפות התנועה בטבע אינה מאפשרת לשום אגיד להיפרד/לעזוב את קו ההתחלה 0 שם האגיד נמצא. לכן, אין אפשרות לשום תנועה בטבע במקרה של הנחת רציפות תנועה. מכיוון שלפי משפט 1 במציאות קיימת תנועה, הכרחי כי היא לא רציפה, כלומר יוצרת הפרש ריק מתנועה בגודל S0 > 0 בין כל אגיד בטבע לבין האפס. לכן, כל תנועות אגידי הטבע אינן רציפות, אלא, מתנהגות בדרך של קפיצה קוונטית ללא זמן כמוכח במשפט 1. הדרך להראות כי הנחת הרציפות לפי חדו"א היא נכונה, כביכול, מבוצעת מ"הסוף להתחלה", לאחר שבוצעה תנועה בגודל a0 של אגיד A מ"התחלה וקדימה". אולם, לפי הוכחת מיקסומיה במשפט 1 בקיום הנחת הרציפות שום תנועה אינה יכולה להתבצע, כך שכול השיטה להשאיף את התנועה a0 לאפס מופרכת. יתירה מכך, תנועה של אגיד A מהסוף להתחלת התנועה אף היא אינה יכולה להתבצע לפי משפט 1. לכן, מה שקורה במציאות האמיתית הוא כי התנועה לפי משפטים 1   שבוצעה במציאות היא תנועה לא רציפה, המורכבת מסדרת תנועות לא רציפות שנעשות בקפיצה קוונטית ללא זמן, ולא על פי הנחת הרציפות, כפי שחדו"א מניחה. כל אחת מהסדרה של הקפיצות הקוונטיות היא תנועה לא רציפה בגודל מוחלט ai כאשר n…. 1 =i , המקיים   a0 > ai  > 0. לכן, שיטת החלוקה להקטנת הגודל של a0 ע"י חלוקה לשניים וחוזר חלילה היא שגויה: החלוקה נעשית במחשבה על פי הנחת הרציפות השגויה ללא קשר למציאות בה קיימת אי רציפות כך שהיא שגויה מלכתחילה. בנוסף, הקפיצה הקוונטית הראשונה היא בגודל מינימאלי ומוחלט מעצם קיומה הפיזי בטבע a1 > 0. אך, לפי שיטת החלוקה האינפיניטסימאלית (מלשון אינסופיות) היא מתבצעת רק במחשבה ללא וידוא במציאות, כרשום בתרשים ז. לאחר j חלוקות הגורמות להתקרבות לכיוון האפס 0 הגודל bj יקיים  bj < a1 < 0 . ההקטנה קיימת רק במחשבה ולא במציאות הטבע, ובוצעה במחשבה ללא קשר למציאות. במחשבה נמשכת החלוקה בדרך אינפיניטסימאלית לכיוון האפס 0, אשר אינה קשורה למציאות, וסותרת את הטבע.   מש"ל.

תרשים ז

 

משפט 19. ניוטון ולייבניץ בנו את חדו"א באמצעות הנחת הרציפות, למרות שיכלו לדעת כי קיימת אי רציפות של הטבע.  

הוכחה 19. את קיום אי הרציפות בטבע יכלו ניוטון ולייבניץ לדעת מהסיבות הבאות:

  1. כדי לבצע תנועה בטבע יש להתחיל מנקודת ההתחלה וקדימה, וכך גם יש לחקרה. ניוטון ולייבניץ היו צריכים ויכולים לבנות את ביצוע התנועה של אגיד A מהתחלת ההיפרדות מנקודת האפס (0) וקדימה, לפי הרישא של משפט 1 ואז היו חייבים להגיע למסקנה כי בהנחת הרציפות אין אפשרות להתנתקות מלאה של אגיד A מהאפס (0) אלא, רק אם קיימת אי רציפות של התנועה, המחייבת לפי משפט 2 גודל מינימאלי a > 0. מש"ל.
  2. ניוטון ולייבניץ בחרו שלא להתמודד עם בעיית הוכחת אי הרציפות בטבע, המוכחת ברישא של משפט 1 כיוון שהעדיפו לעקוף את משמעות השלכותיה על מבנה הטבע. לכן, התחילו במלאכתם לאחר שכבר בוצעה תנועה קדימה בגודל b של אגיד A, תוך שבמקום להוכיח דלעיל, הם הניחו כי קיימת רציפות תנועה בטבע, ללא שבדקו נכונותה, וכך "הוכיחו" את מושג השאיפה לגבול. אך, על סמך אותה הנחה בדיוק של רציפות הטבע, הם היו חייבים לעשות את ההיפך הגמור! להוכיח בדרך זהה למשפט 1 על סמך הנחת הרציפות, כי אין אפשרות לקיום של שום תנועה בטבע, כלומר הטבע קפוא. מכאן, שניוטון ולייבניץ טעו בגדול פעם שנייה. מש"ל.
  3. על פי חוקי הפיזיקה עצמם, אין כל הבדל בין תנועה קדימה ואחורה והן זהות לחלוטין בעקרונותיהן ולפי משפט 1 היא אינה יכולה להתבצע בהנחת רציפות תנועה. כלומר גם בתנועה אחורה ניוטון ולייבניץ היו צריכים ויכולים להבין כי אין אפשרות להתנתק מנקודת סיום קטע b אלא, ע"י יצירת תנועה לא רציפה a > 0 . לכן, כל חלוקה של הקטע b לקטעי משנה ההולכים וקטנים בסיסה אינו תקין ואינו מהווה שום הוכחה, ומטרתו היתה, שלא להתמודד עם תנועה קדימה. גם כאן התעלמו מהאמת המדעית פעם שלישית, בהעדיפם הנחה על פני הוכחה. מש"ל.

משפט 20. לפי חדו"א בשאיפה לגבול אף פעם לא ניתן להגיע לגבול ולכן אין רציפות בטבע.

הוכחה 20. לפי הנחת הרציפות להוכחת חדו"א תמיד נשאר פער כלשהו i a > 0 עד לגבול B0 כך שלמרות שהפער יקטן הוא תמיד יהיה > 0. לכן פער זה i a > 0 מוכיח כי אין רציפות בטבע. מש"ל.

משפט 21. יצירת הגבול B0 אשר אליו שואפים לפי חדו"א, סותרת את האמת והדיוק המדעי לפיהם חייבת להיות אי רציפות של הטבע. לכן, נוצר מצב בו לפי חדו"א לא ניתן לבנות שום פונקציה גזירה בטבע ולא לבצע שום אינטגרציה, ולכן חדו"א מופרך בשורש.

הוכחה 21. לפי משפט 1 מוכח כי אין אפשרות לרציפות בטבע, ולפי משפט 20 מוכח כי בחדו"א לא ניתן לעולם להגיע לגבול B0 כי קיימת אי רציפות של הטבע. משפטים 2, 3 מוכיחים כי קיימת תנועה של קפיצה קוונטית ללא זמן בגודל  a> 0 שהיא הקטנה ביותר המתרחשת ללא זמן ואין קטנה ממנה. לכן, יצירת הגבול B0 ע"י ניוטון ולייבניץ הינה שגיאה קריטית הסותרת את האמת המדעית ואסור היה לה להתרחש במדע המקפיד על דיוק. לפי משפטים 17- 20 ניתן היה להימנע משגיאה זו. לכן, עם היווצרות מרווח בו הפער לפי משפט 20 במקום שתמיד יישאר i a > 0, באבחת טעות הופך להיות i a = 0 ולכן נוצר מצב אבסורדי בו שיפוע נקודת ההשקה בגבול B0 המודד את הנגזרת של הפונקציה הוא חסר כל מימד של עובי ונפח. לכן, סיכום של כל הנגזרות המהווה את הפונקציה הנגזרת, בנוי מאפסים = אפס (0). לפי משפט 9 אגידי Z0 > 0 הם האגידים הקטנים ביותר בטבע, ולכן אין אפשרות לבטא בשום דרך במציאות הטבע, כולל לא בתרשים ולא בגרף, שום פונקציה ושום נגזרת ואינטגרל המבוססים על הנחת רציפות הטבע בה אין תנועה מצד אחד, ומצד שני אם קיים הגבול B0  אז אין שום פער הנמצא סביבו ולכן הוא חסר מימד. אך, בפועל  במציאות הטבע, ידוע שניתן לבנות תרשימים וגרפים של פונקציות נגזרות ואינטגרלים לפי חדו"א, והם בעלי מימד ועובי ומכאן שוב מוכח כי חדו"א בונה פרדוקס, כביכול. בפועל, הפונקציות של חדו"א כן מהוות חלק מהטבע כי מעצם היותן בטבע הן חייבות לפי משפטים 1- 16  לקיים את חוק אי רציפות הטבע. כל  קו, נקודה ושטח  על תרשים וגרף בנויים לפי משפט 11 מאגידים > 0 בעלי נפח, מסה פיזית ומרחב שתשתיתם אגידי  Z0 > 0, היוצרים אגידי נקודות של עובי. זו היא הסיבה המאפשרת לבנות פיזית את חדו"א על תרשים המקיים את חוק אי הרציפות, למרות שלחדו"א של ניוטון ולייבניץ אין מקום בטבע בגלל הטעות של הנחת רציפות בה כל פונקציה של חדו"א היא חסרת מימדים בנקודה, קו, שטח ונפח. "עיגול הפינות" בה לפי ניוטון ולייבניץ עצמם אין אפשרות להגיע לגבול B0 ובפועל הם "מדלגים" על פער "זניח", וכן מגיעים לגבול B0  בניגוד לאמת ולדיוק המדעי, היה צריך להדליק תמרור אזהרה אדום לניוטון ולייבניץ, שכן, לעולם אין אפשרות להגיע ל B0, מפאת שאז אין שום אפשרות ביטוי של שום פונקציה של חדו"א בטבע. לכן, חדו"א עצמה המגדירה רציפות כמצב בו בין כל שתי נקודות ניתן להכניס תמיד נקודה נוספת, סותרת עצמה , שהרי אם אפשרי להכניס נקודה בין שתי נקודות הרי שהטבע אינו רציף.   לכן, חדו"א מופרך. מש"ל.

תמיכה נוספת להפרכת חדו"א ניתן למצוא בתרשים ח.  את הפונקציה T2 = V כאשר T הזמן, V המהירות, הרשומה בתרשים ח (שהיא הנגזרת של הפונקציה 2T  = S  הדרך) לא ניתן היה לבטאה במציאות לפי משפט 21 אילו הנחת הרציפות הייתה נכונה! בפועל ניתן לבטאה בתרשים רק בגלל שקווי הפונקציה שלה בנויים מאגידים שמקורם ב Z0 > 0, נקודות לא רציפות בעלות עובי ונפח. לפיכך חדו"א מופרך בשורש.

תרשים ח

 

מושג האינסוף מופרך ע"י תורת מיקסומיה

משפט 25. מושג האינסוף מופרך ע"י תורת מיקסומיה.

הוכחה 25. לפי משפט 9 אגידי Z0 הם הקטנים ביותר בטבע, ולפי משפט 10 גם אם ניתן היה להמשיך ולחלקם תמיד קיימת סופיות החלוקה. לפי משפט 11 מאגידי Z0 הוקם הטבע. לפיכך, בכל רגע נתון ניתן לספור במדויק את אגידי כל הטבע ולכן, מושג האינסוף מופרך. מש"ל.

 

המתמטיקה של אגידי הטבע לפי מיקסומיה.

היום המתמטיקה נחשבת למדע עזר למדעים השונים, ואינה עומדת בפני עצמה למרות חשיבותה הרבה. בגלל שהיא אינה כפופה ואינה מקיימת את 7  חוקי יסוד  הטבע של תורת מיקסומיה קיימת לה בעיה רצינית בכך. תורת מיקסומיה בפני עצמה אשר מוכח במאמר זה כי היא חוק טבע הבנוי מאגידי הטבע מחייב לפיכך מתמטיקה משל עצמה. זוהי "המתמטיקה של אגידי הטבע" אשר לפי תורת מיקסומיה היא האלטרנטיבה הפרקטית לחדו"א ולשאר תחומי המתמטיקה באשר הם.

 

יוסף זמירי © כל הזכויות שמורות